משרד הבריאות בישראל ממליץ על הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים (מדינת ישראל משרד הבריאות מדריך להזנת התינוק והפעוט, 2009). בישראל היום רוב היולדות מודעות לחשיבות ההנקה (הבלעדית) באופן עקרוני אולם היישום המעשי לוקה בחסר.לפי הנתונים של שחק (2003),שיעורי הנקה הבלעדית אצל יולדות יהודיות עד גיל שבוע הוא 85%, עד גיל חודשיים הוא 67% ובגיל 6 חודשים יורד ל18%.אצל יולדות במגזר הערבי שיעור דומה- 81% עד גיל שבוע, 54%-עד גיל חודשיים, ורק 7% עד גיל שישה חודשים.
לאחר הלידה אישה צריכה בימים ספורים להגדיר ולקבל את עצמה בתפקידה החדש והחשוב. ברוב המקרים, כאשר האם הטריה חוזרת הביתה היא אינה מרוכזת בהנקה. העיפות וכאבים מהלידה, הלילות ללא שינה, הגודש שמתחיל להצטבר בשדיה, הבכי של התינוק, שלא נרגע בקלות, ועצות שמגיעות מסביבה עלולים להביא אותה לאי ודאות לגבי יכולתה להניק. אישה חסרת ניסיון יכולה בקלות לוותר על הנקה. התבססות ההנקה המוצלחת מקנה יתרונות רבים, בריאותיים ונפשיים, לאם ולתינוק, אך בתנאים האלה ההנקה מהווה אתגר נוסף גדול לאמהות הטריות.
תהליך ייצור חלב נמשך בדרך כלל כשבועיים לאחר הלידה. ניתן לומר, שההנקות המרובות בימים האלה ישפיעו על כל משך ההנקה. לכן פרק זמן זה חשוב מאוד מבחינת ההתערבות הסיעודית (Morton, Hall, Wong, Thairu, Beintz & Rhine, 2009).
על מנת לשפר את יכולת ההנקה של האם, על יועצת ההנקה להתייחס למצב בריאותה (נפשי ופיזי), מצב הבריאות של התינוק, גיל התינוק ושבוע הלידה. עליה לברר את אופן ההאכלה של התינוק מיום שנולד. יועצת הנקה צופה ביולדת בזמן ההנקה, דבר המאפשר לה לתקן את החיבור של התינוק לשד. על סמך נקודות אלו יועצת ההנקה מבצעת הערכת מצב, ומייעצת לאם בהתאם לממצאים. חשוב שהדרכה זו תינתן סמוך למועד הלידה על מנת שתהיה אפקטיבית ותניב תוצאות רצויות.